החלטה בתיק מ"ת 41314-07-11

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים של סחר בסם מסוכן וכן אישום של החזקת סם לצריכה עצמית והחזקת כלים.

כאמור, באישום הראשון, ביום 22.6.2011, הוא מכר לסוכנת 9 גרם חשיש תמורת 400 ש"ח, וכאמור באישום השני, ביום 28.6.2011, הוא סחר ביחד עם אחר, בכך שהוא נהג ברכב, ושותפו מכר לסוכנת 8.6 גרם חשיש תמורת 400 ש"ח.

יש משש בטענת המבקשת, כי מדובר בנאשם אשר כעולה מחומר החקירה מעורה היטב בעולם הסמים ומכיר עברייני סמים רבים.

עוד אין מחלוקת כי בעבירות של סחר בסם, בדרך כלל ראוי לעצור נאשמים עד תום ההליכים.

שחרור לחלופת מעצר, גם לגבי נאשמים צעירים וללא עבר פלילי, הינו חריג, יוצר דופן, בעבירות של סחר בסם, לנוכח המסוכנות הרבה, שבהפצת סמים והעובדה כי ניתן להמשיך ולבצע עבירות אלה גם ממעצר בית.

השאלה היחידה שבמחלוקת בין הצדדים, הינה אם בענייננו מתקיימות אותן נסיבות חריגות ויוצאות דופן המאפשרות שחרור המשיב למרות העבירות החמורות שביצע ולמרות ההלכה הפסוקה הקובעת כי בדרך כלל ראוי לעצור אנשים המבצעים עבירות אלה.

כב' השופטת קויפמן בהחלטה מיום 26.7.2011, מציינת כי אכן בדרך כלל ראוי לעצור אנשים אשר מואשמים בסחר בסם עד תום ההליכים, אולם לנוכח מצבו האישי והבריאותי של המשיב, אשר סובל ממחלה קשה, והתמודד בחייו עם קשיים ומצוקות, ראוי להפנותו לתסקיר שירות המבחן, אשר יבחן את מידת המסוכנות העולה מן המשיב ואת האפשרות של חלופת מעצר לאיין מסוכנות זו.

התסקיר מיום 7.8.2011, מפרט את נסיבות חייו הקשות של המשיב. מצוין כי המשיב הוא אומנם צעיר בעל אינטליגנציה תקינה אולם הוא נוטה להיגרר אחרי אחרים, ומתקשה להפעיל שיקול דעת כאשר נמצא במצבים בהם הוא נדרש לסיפוק צרכיו המידיים.

הפסקה השלישית בעמוד השני, מפרטת אירוע טראומתי בעבורו שלא אציין בהחלטה וכן את העובדה כי במהלך שירותו הצבאי, התגלה אצלו סרטן.  הסניגור אף העביר לעיוני שורה של מסמכים רפואיים לגבי המצב הבריאותי.

אין ספק כי גם לשב"ס יש אפשרות לטפל בחולי סרטן כמו בחולים במחלות חשוכות מרפא אחרות, אולם המצב הבריאותי הוא בהחלט נסיבה מיוחדת.

באשר לרמת הסיכון העולה מהמשיב, מציין שירות המבחן כי קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות עבריינית לנוכח הרצון לרצות אחרים, אולם להערכת שירות המבחן, הרחקתו מבאר שבע ומאנשים המוכרים לו והרחקתו לחלופת מעצר במסגרת המשפחה, ששימשה בעבר כמשפחת אומנה עבורו, יהא בה כדי לצמצם את המסוכנות העולה מהמשיב.

בפניי העידו בני משפחת לנצמן, האב, האם, הבת והבן.

יצוין כי האם עובדת בבית והיא תהא לפיה ההצעה, הערבה העיקרית, כאשר שאר הערבים יהוו רק כגיבוי.  התרשמתי לחיוב, בעיקר משני ההורים, כי הם בעלי סמכות וכי הם מוכנים להרתם לשמירה קפדנית על תנאי השחרור.

התלבטתי, לא מעט, אם בנסיבות אלה ראוי להורות על שחרורו של המשיב.

כעולה מפסקי הדין שהציג בפניי ב"כ המבקשת, אכן לא פעם נעצרו עד תום ההליכים גם אנשים צעירים ללא כל עבר פלילי. יחד עם זאת, בענייננו, התסקיר מלמד על נסיבות חיים ייחודיות, החלופה היא מרוחקת מבאר שבע, בוצעו העבירות, והיא חלופה שנראית, על פניה, טובה מאד, ובנסיבות אלה, אם יתווסף לחלופה המוצע גם איזוק אלקטרוני וגם הפקדה משמעותית, נראה לי כי יהיה בכך כדי לצמצם באופן משמעותי את המסוכנות העולה מהמשיב.

אשר על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א.                  המשיב ישהה במעצר בית מלא, בכתובת כובשי החרמון 12 קרית עקרון, בפיקוח מתמיד של אחד מן הערבים ותוך פיקוח של איזוק אלקטרוני.

ב.                   המשיב לא יצור קשר במישרין או בעקיפין עם אף אחד מהמעורבים בפרשה, וכן לא יעסוק בפליליים בכלל ובסמים בפרט.

ג.                   להבטחת תנאי השחרור, יחתום המשיב על התחייבות עצמית על סך של 25,000 ש"ח.